<h1>רבינו ירוחם נ"ג ח"ב</h1>
<h2>דף טו:</h2>
אפי' קורא ק"ש בב"ה ערבית מצוה לקרא על מטתו פרשה אחת ור"ח כתב שקורא גם כן פרשה שנייה ות"ח אינו צריך לבד חד פסוק' דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי והקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב פיפית בידו ומזיקין בדלין הימנו כך פשוט בברכות ולמעלה כתבתי אם מברכין עליו. ועוד פשוט בשבועות ושיר של פגעים יושב בסתר עליון עד כי אתה י"י מחסי ואומר י"י מה רבו צרי עד לי"י הישועה ומסדר אלו הפסוקים ויישן ואף על גב דאסור להתרפאת בד"ת להגן שאני אמרו במדרש תלים ומייתו לה בירושלמי תניא הקור' קריא' שמע בברכותיה בב"ה שחרית יצא ידי חובתו ערבית לא יצא ידי חובתו אלא אם כן החזיר וקורא על מטתו ומה טעם כדי להבריח המזיקין לכך יש אומרי' אותו כלו על מטתו עד אלהיכם אמת לומ' כל הרמ"ח תיבות לשמור כל רמ"ח איבריו כדכתיב שמור מצותי וחיה שמור רמ"ח תיבות שלי ואשמור רמ"ח איברים שבך ויש שאינם מדברים על מטתם אחר שקראו ק"ש כדאיתא בירושלמי רבי פלוני הוה קרי וחזר וקרי עד דפקע גו שנתיה משום דכתיב אמרו בלבבכם וגו' אמרו בלבבכם על משכבכם זו ק"ש.
